זה שאני אוהבת נעליים, זה לא סוד. וגם זה שיש לי לא מעט... גם לא כזה סוד מדינה שמור. אז מה כן סוד? לא יודעת, אולי רק אבקת הכביסה (טוב נו, ניסיתי להיות שנונה, לא יצא הפעם. תסלחו לי).
בקיצור ולעניין, שוב חטאתי בקניית נעליים, אבל הפעם ממש ממש (ממש אבל) מוצלחות. כשראיתי את הזוג הזה על המדף בחנות "ריפ" ברחובות ("חנות הבית" של נינה שנראה לי שלא עובר שבוע בלי שהיא קונה שם משהו, נשבעת, לא מגזימה), ידעתי שהן יהיו שלי. לא עניין אותי מה המחיר או העובדה שקניתי העונה הזו כבר כמה וכמה זוגות סנדלים/כפכפים. רק ידעתי שהן מושלמות ואני רוצה אותן אצלי במגירת הנעליים. נכון מהממות?
ואז נחתו עיניי על אלה:
אם כבר נעליים, אז למה לא שני זוגות בעצם?
וזה אגב מה שלבשתי אתמול. לא הספקתי לצלם יותר מידי אז קבלו תמונה אחת מדגמית ועוד אחת בה אפשר לראות את נינה מודדת חולצה מעניינת בשחור-לבן ואת רעיה מרוחה מאחור, מודדת את הנעליים הטורקיזיות המהממות החדשות שקנתה.
ולסיום, תמונה של הסנדלים החדשות שקנתה שטיינוביץ ב- YOOPI.
גברת שטיין לא ידועה בחיבתה העזה להצטלם (בניגוד לשתי חברות אחרות שלי שכן משתפות איתי פעולה ונהנות לככב כל פעם מחדש בבלוג) ועל כן הסכימה לחשוף בשלב זה רק את כפות רגליה החינניות (שטיינו, שלא תחשבי ששכחתי שאת חייבת לי תמונה עם חולצת המיקי-מאוס).