יום חמישי, 30 בספטמבר 2010

עגילים אדומים!!!


אתמול קניתי את אלה. כבר מלא זמן שאני מחפשת עגילים אדומים. יש לי זוג אחד באדום-שחור, צמודים לאוזן ועוד אחד ממגנוליה שקיבלתי מתנה.

אבל כשראיתי את אלה, לא יכולתי להתעלם מהם כי הם ממש אדומים! לא בורדו כהה, לא בורדו בהיר ולא אדום חיוור - אדום אדום (כמו הפרסומת...).

ובניגוד לכל העגילים האדומים אדומים שיצא לי לראות בחנויות כמו אודם או אקססורייז, אלה לא מפלסטיק (ולכן לא נראים כמו עגילי פרחה) - הם עשויים מצדף!! (לכן הם גם ממש חסרי משקל ומאד נוחים). בקרוב תמונות שלהם עליי.

וזה ממתישהו בשבוע החולף. לא אאוטפיט מיוחד ולכן אני לא מקדישה עבורו פוסט מיוחד (-:


ביי ביי בנתיים וחג שמח!!!

המראה ההודי


היה הייתה, לפני שנים רבות, טוניקה א-סימטרית שחורה עם עיטור של פרח (שנקנתה ברנואר). עקב היותי "מאותגרת גובהית" הרשיתי לעצמי בזמנו להפוך אותה לשמלה. ולראיה - תמונה שצולמה לפני 7-8 שנים באמצעות מצלמה דיגיטלית שנחשבה אז לשיא הטכנולוגיה והיום לא שווה שקל תשעים.


והיום, אמנם נותרתי אותה "מאותגרת גובהית" כפי שהייתי אז, אך עבר זמן, התווספו לגילי אי-אלו שנים (מי אמר שמונה?) ואינני צעירה יותר כפי שהייתי (הדמעות, הדמעות...) וכשהעליתי את השמלה מהאוב באיזה בוקר השבוע, החלטתי שצריך להחזיר למעצב הבית של רנואר דאז את כבודו האבוד וללבוש אותה כפי שהוא התכוון במקור - כטוניקה. (וחוץ מזה שהלכתי ככה לעבודה, אז בכל מקרה זה קצר מידי כשמלה ללא קשר לגיל...)

אז שידכתי לה מכנסיי טיץ והרגשתי כמו הודית ממוצעת ביום טוב (-:

לבשתי:

טוניקה - רנואר
טיץ - זארה
תיק - חנות בבוגרשוב (או אולי בדיזנגוף?... לא זוכרת)

יום ראשון, 26 בספטמבר 2010

עגילים אוריינטלים


בשבוע שעבר רכשתי את זוג העגילים המהמם הזה משרונה. שרונה מהבלוג כמובן (-:


גיליתי אותה לפני חודשיים פחות או יותר ומאז הפכתי לקוראת קבועה שלה. מסתבר שיש לה גם כשרון כתיבה וגם כשרון יצירה. תגידו שהם לא מהממים!!!


ועכשיו הבעיה... נורא קשה לי לשלב אותם!!!

בשבוע שעבר לבשתי חצאית כתומה עם חולצה לבנה והוספתי את העגילים. דווקא יצא שילוב חמוד (אני מאד אוהבת תכלת וכתום יחד) אבל לא היה לי כוח לתעד )-:

היום בבוקר ממש שברתי את הראש במחשבה מה ללבוש שיזרום יפה עם העגילים וכל מה שההשראה המוגבלת שלי הצליחה להעלות על הבוקר היה המכנסי תכלת האלה שקניתי בקסטרו לפני 50 שנה. נכון, זה שהעגילים בתכלת, לא אומר שאני צריכה ללבוש גם בגדים בתכלת. אבל לא עולים לי רעיונות! בקיצור, אני פתוחה להצעות (-:

יום רביעי, 22 בספטמבר 2010

שמלת ה"אין לי כוח לחשוב על אאוטפיט"



ערב חג, חצי יום עבודה, 3/4 מהאנשים לא מגיעים בכלל, אווירת חופש, עוד מעט נגמר הקיץ וכבר לא יהיו הזדמנויות ללבוש את שמלת הקיץ שקניתי בשנה שעברה במיטב כספי (60 שקל אם אני זוכרת נכון) באלנבי באיזו חנות פרחות אלמונית...

טוב נו, האמת שכל אלה הם סתם תירוצים. פשוט קמתי הבוקר, הסתכלתי על הארון ופניתי לעצמי בשאלה - איך יכול להיות שאין לי מה ללבוש? כמובן שעצמי לא החזירה תשובה אלא רק המשיכה לבהות במדפים, בתלייה, במגירות...
וזה לא שאני לא קונה מידי פעם איזו חולצה נחמדה, שמלה, חצאית, מכנסיים חדשים (נכון אמא, גם נעליים, אבל על נעליים אני לא מדברת כרגע) אבל לא יודעת, פשוט לא באה לי ההשראה על הבוקר. אשכרה writer's block (-:

ומה אני עושה כשאני נתקלת בכזה קרייסיס? קודם כל, בדומה למק'גייוור, לא מאבדת את העשתונות. שמלת הקיץ הזו תמיד פותרת את כל הבעיות. וגם לאחרונה קניתי כפכפים תואמים, אז יאללה.

מי אמר שאי אפשר להיות קלילים לפעמים?

לבשתי:

שמלה - מאיזו חנות פרחות באלנבי
תיק - אן קליין, ניין ווסט
כפכפים - דיסקו רוסו
עגילים - מגנוליה

יום שני, 20 בספטמבר 2010

פוסט מעורבב


המתמידות האדוקות של הבלוג וודאי זוכרות שקניתי תיק מהמם בסגול מעושן בברצלונה בשנה שעברה (נו, זה שכמעט והייתי צריכה למכור כלייה בשבילו). אז חשבתי על זה שכמעט ולא יצא לי להשתמש בו והתחשק לי לעשות לו סיבוב דאווין (-:

אז התאמתי לו סטרפלס סגול מעושן ואת מכנסי ה- 3/4 החדשים שקניתי בפגנקה בחודש שעבר, ולהלן הממצאים:


לבשתי:

סטרפלס - חנות כלשהי ברחוב ביאליק בר"ג
מכנסיים - פגנקה
תיק - LUANA
ו... איך לא, העליונית המפורסמת שלי מרומא.

ועכשיו, אני יודעת שזה לא קשור לכלום... אבל גיליתי כמה תמונות מהיומולדת שלי שוכבות להן במצלמת הפלאפון. אמנם באיכות על הפנים (זה הולך להשתנות בקרוב, קיבלתי מצלמה חדשה ליומולדת שצריכה להגיע ממש בימים אלה) אבל, נו, שיהיה (-:


חגגתי את היומולדת ב"בני הדייג" במרינה בהרצליה וזה מה שאני הזמנתי (תמונה לא הכי מחמיאה למנה אבל היה כ"כ טעים...)

יום חמישי, 16 בספטמבר 2010

ילדת יומולדת (-:


אתמול חגגתי 33 שנות היווסדות. מי היה מאמין שעבר כ"כ הרבה זמן.
וכדי לעשות את הדיכאון נסבל יותר, לבשתי בבוקר לעבודה שמלה שקניתי כשהייתי בת 23 (וסנדלים כשהייתי בת 33 פחות שבועיים). לפחות אני יכולה להגיד ששמלה שעלתה עליי בגיל 23 עולה עליי גם בגיל 33. איזה כיף!!!

יומולדת שמח לי!