המראה ההודי

היה הייתה, לפני שנים רבות, טוניקה א-סימטרית שחורה עם עיטור של פרח (שנקנתה ברנואר). עקב היותי "מאותגרת גובהית" הרשיתי לעצמי בזמנו להפוך אותה לשמלה. ולראיה - תמונה שצולמה לפני 7-8 שנים באמצעות מצלמה דיגיטלית שנחשבה אז לשיא הטכנולוגיה והיום לא שווה שקל תשעים.

והיום, אמנם נותרתי אותה "מאותגרת גובהית" כפי שהייתי אז, אך עבר זמן, התווספו לגילי אי-אלו שנים (מי אמר שמונה?) ואינני צעירה יותר כפי שהייתי (הדמעות, הדמעות...) וכשהעליתי את השמלה מהאוב באיזה בוקר השבוע, החלטתי שצריך להחזיר למעצב הבית של רנואר דאז את כבודו האבוד וללבוש אותה כפי שהוא התכוון במקור - כטוניקה. (וחוץ מזה שהלכתי ככה לעבודה, אז בכל מקרה זה קצר מידי כשמלה ללא קשר לגיל...)

אז שידכתי לה מכנסיי טיץ והרגשתי כמו הודית ממוצעת ביום טוב (-:

לבשתי:

טוניקה - רנואר

טיץ - זארה

תיק - חנות בבוגרשוב (או אולי בדיזנגוף?... לא זוכרת)