יום שני, 31 במאי 2010

מיחזור - ולא של פלסטיק







אני לא מכירה את החוקים של בלוגי אופנה (הריי אני דיי חדשה בעסק).
למשל, האם "מותר" לפרסם שני פוסטים, אחד אחרי השני, בהם לבשתי שני אאוטפיטים שונים אבל עם תיק זהה?

אז אני החלטתי שכן ואני בוחרת לנקוט בגישה המיחזורית (-:
ומה לעשות שהתיק הזה מתאים בול גם כאן?
אה... וגם העגילים...

וחוץ מזה, אם שינה מת'ייקן (ואני מודה, לא זכרתי את שמה, הייתי חייבת לגגל אותו. שלא תגידו שאני לא משקיעה בבלוג שלי) יכולה ללבוש את אותה השמלה במשך שנה, אני בטח יכולה ללכת עם אותו תיק פעמיים!

מה שכן, לבשתי את הג'ינס החדש שלי של Meltin'Pot שקניתי ביום שישי.

מה היה לנו?

נעליים - ניין ווסט
ג'ינס - Meltin'Pot
חגורה - קסטרו מלפני 50 שנה
חולצה - קסטרו מלפני שנתיים
גופיה - זארה
עגילים - רומא, איטליה
תיק - אאוטלט הרצליה
שעון - DKNY

יום שבת, 29 במאי 2010

יריד סמפלים של FreeMove















ב- 27 עד ה- 30 לחודש מתקיים יריד מכירות סמפלים (אבל לא רק) בחנות העודפים של FreeMove בבית טפר.

חברתי נינה, שופוהולית עם תעודות, שלחה לי הזמנה ושתינו התייצבנו שם ביום שישי על הבוקר (11 וחצי בערך) כמו חיילות מסורות ומכוונות מטרה.

בהתחלה דיי התאכזבתי כי, קודם כל, היו שם מ-ל-א אנשים וחוץ מזה, לא היו יותר מידי בגדים. והבגדים שכן היו שם, לי אישית, דיי נראו "יד שניה". אבל אז, לשמחתי הרבה, גילינו עוד חדר ענק ושם כבר המצב היה שונה לגמריי - הרבה יותר דברים, מגוון גדול יותר של מידות ולא פחות חשוב - פחות צפוף. יש!!!

אני קניתי (ממש בקטנה) 2 ג'ינסים של Meltin'Pot, חצאית מהממת של Desigual וחגורה צהובה של דניאלה להבי. נינה קנתה לפי דעתי 3 ג'ינסים, חולצה, 2 שמלות ועוד כמה דברים שאני לא זוכרת.

מה לבשתי?

שמלה - Miss sexy
סנדלים - Seychelles שקניתי בחנות קטנה בעיר
תיק ירוק - אאוטלט הרצליה
שעון - DKNY
עגילים - רומא, איטליה
משקפי שמש - Armani Exchange

הפעם התמונות הן לא רק שלי. הוספתי גם כמה מהאאוטפיט של נינה שאי אפשר היה להתעלם ממנו כי יצא לה פשוט מהמם (ולא רק כי אני משוחדת), תראו בעצמכם.

יום שישי, 28 במאי 2010

שיהיה לך יום אדום





הפעם רק תמונות וזהו. אין לי משהו מיוחד להגיד על האאוטפיט הזה (-:

סנדלים - אלדו
ג'ינס - מנגו
חגורה - רונן חן
חולצה - דפנה לוינסון
עגילים - אלבינה Art glass
תיק - LooKA

יום רביעי, 26 במאי 2010

יום ב', 24.5.2010





השמלה שלבשתי ביום שני מוכיחה שהאופנה חוזרת!
זו שמלה ממש עתיקה, נרכשה בשנת 2003 בקסטרו (ואל תשאלו איך אני זוכרת את השנה, פשוט תצטרכו להאמין לי).
והנה, מסתבר שלפני 7 שנים גם היה טרנד פרחוני.

האמת, אני ממש לא מתלהבת מהפרחוני הזה וזה אפילו מתחיל להיות קצת מאוס בעיני. איכשהו, כל מה שיצא לי לראות בחנויות עד עכשיו בסגנון הזה, היה דיי מזעזע. רוב ההדפסים היו דיי גרוזינים (ויסלח לי מי שנמנה על העדה, אצלי זו באמת רק צורת ביטוי). חוץ מזה - לא צריך להגזים עם הפריטים הפרחוניים באותו אאוטפיט!!!
חצאית פרחונית עם חולצה פרחונית בסגנון אחר לא הולכים יחד!!
צריך לחוקק חוק שמקושקש הולך רק עם חלק ולא עם מקושקש אחר (גם חום ושחור אגב... לעגן בחוק. דחוף.)

ולעניינינו - אחרי שעשיתי קצת סדר בארון, מצאתי אותה: פריט ארכיוני מלפני 7 שנים שלפי דעתי, לבשתי מאז שקניתי, אולי אולי, אולי, פעם אחת. אז מצד אחד זה נורא כיף פתאום להעלות מהנפתלין משהו שחזר לאופנה, זה ממש הרגיש כאילו קניתי שמלה חדשה. מצד שני... זה פרחוני. טוב נו, לא הכל מושלם בחיים (-:

אז מה היה לנו?

נעליים - אחת החנויות ברחוב באליק, ר"ג.
שמלה - קסטרו 2003
תיק - אלדו 2008
עגילים ושעון - מגנוליה

יום שני, 24 במאי 2010

יום ה', 19.5.2010

אני מודעת לעובדה שאני בדיליי של כמה ימים, אבל יש לי אוסף של אאוטפיטים במצלמה שלא הספקתי להתייחס אליו עדיין... אז בסקלת הזמנים שלי אנחנו עדיין ביום חמישי (-:

לבשתי את שמלת "ראיון העבודה" הכחולה שלי (שעכשיו כשאני חושבת על זה, היא הפריט היחיד בערך שיש לי בארון שהוא כחול כהה) שקניתי בשנה שעברה עם 2 מחברותיי הטובות ביותר, נינה ורעיה (שאיתן אגב אני לא מתראה יותר מידי בזמן האחרון. רעיצ'קה - אם את קוראת את זה - לטיפולך המסור אודה) ממנגו בעזריאלי.

הייתי אז מובטלת טרייה וחיפשתי עבודה במקצוע שלי (מאלפת אריות אסיאתים לבקנים...סתם... כימאית) כשלפתע פתאום נתקלנו בשמלה הזו. אז נפרדתי מ- 300 שקל (פלוס מינוס, מי זוכר) לטובת השקעה בעתידי המקצועי.
האמת, לא יצא לי ללבוש אותה אפילו פעם אחת לראיון עבודה כי מסתבר שבזמן שקניתי אותה, לא ידעתי, אבל כבר התקבלתי לעבודתי הנוכחית (למרות שבמקרה הזה עדיף שתהיה שמלה ושלא אצטרך להשתמש בה לייעודה).

שילבתי אותה עם חגורת המעצבים המפורסמת שלי שעלתה בערך כמו התקציב השנתי של מיקרונזיה, עם מגפיים מדליקות של guess שקניתי באחד מטיולי השופינג שלי עם נינה ועם תיק ישן מלפני 4 שנים בערך שקניתי בסן-ג'מיניאנו באיטליה.

ולסיכום:

מגפיים - guess
תיק - איטליה
חגורה - "סנסי" בגדי מעצבים
שמלה - מנגו
עגילים (שקצת קשה לראות בתמונה) - נחלת בניימין

יום שבת, 22 במאי 2010

שבועות, יום ד, 18.5.2010











כנראה שבשבועות נחתה עליי מוזת ים, כי קמתי בבוקר במצב רוח של טיילת.
אז אחרי טיול קצר בטיילת, נסענו ליפו העתיקה ולנמל והתמונות כמובן לשיפוטכם (-:

אז מה היה לנו?

סנדלים: חנות חביבה שאני לא זוכרת את שמה איפשהו בכצנלסון בגבעתיים
מכנסי ברמודה: מנגו
חולצת סטרפלס: שוב, חנות שאינני זוכרת את שמה, הפעם ברחוב ביאליק בר"ג
שרוולון: רומא, איפשהו בקיץ 2006
עגילים ושעון: מגנוליה
צמיד: קיבלתי מתנה מחברתי נינה ונקנה בוונציה לפני כחודשיים
משקפי שמש: koya
תיק: ברצלונה, קיץ 2009





אז... גם אני החלטתי לכתוב בלוג. ולא סתם בלוג, בלוג אופנה.

תשאלו למה? לא יודעת בדיוק למה. סתם. קמתי בוקר אחד והתחשק לי להנציח את אהבתי לאופנה (ולכתיבה) על גבי הנט. בלוג יכול להיות היומן שמעולם לא היה לי כשהייתי קטנה. וחוץ מהעובדה שכל העולם ואשתו יכולים לקרוא את מה שאני כותבת, אם מסתכלים על זה מהצד החיובי אז זה דווקא יכול להיות ממש אחלה. אם העולם ואשתו יתעניינו באמת במה שיש לי להגיד אז זה בטח סימן טוב. לא?

בכל אופן, ככה בשביל ההתחלה, קבלו חמישה דברים שאתם לא יודעים עליי:

1. קוראים לי מיכל

2. אני עובדת בעבודה שאני ממש נהנית בה.

3. גיליתי שבחדר כושר, צפייה בערוץ האופנה עוזרת להפוך את 40 הדקות של העינוי הסיני המתמשך שנקרא "קרוס טריינר" למשהו הרבה יותר נסבל. וכבונוס - אני מקבלת השראה ורעיונות מה ללבוש למחרת...

4. אני שונאת מסג'ים. כן... יש גם פריקים כאלה.

5. אני חולה, חולה, חולה, חולה (באקצנט עדי אשכנזי טיפוסי) - על גלידת שוקולד ועל כל מה שיש בו שוקולד.

6. אני ד"ר. אבל לא מהסוג שמרפא חולים - אז אל תחפשו אותי אם פתאום מישהו נחנק ליידכם.

טוב נו, אז שיהיה שישה דברים שלא ידעתם עליי. מי אמר שתמיד צריך לדייק בכל מה שאומרים?

ועכשיו אחרי שעשינו הכרות מעמיקה (נשאר רק הקטע עם ההורים וזהו), אני יכולה לספר לכם שביום רביעי, כשעם ישראל ואשתו (או במקרה הזה, ותרשו לי להיות שוביניסטית לשניה, סביר להניח שרק אשתו) עמלו על בישולים, גבינות ופשטידות (שבועות נו...), הבזיקה במוחי המחשבה שבטח לא יהיה אף אחד בים (כי עם ישראל עורך קניות עם/לאשתו ועומד בתור לקופה בסופר) ועל כן באופן ספונטני אחרי העבודה (מה לעשות, עובדים אצלינו בערב חג. קבלו תיקון קל לסעיף 2 בחמישה דברים שאתם לא יודעים עליי) נסעתי לים.