שמלה כחולה אלמונית

ואוו, לא הייתי פה מלא זמן, וצברתי חוב אופנתי גדול.

אני כבר ממש לא זוכרת מתי לבשתי את האאוטפיט הזה, מתישהוא בתחילת השבוע או אולי בסוף השבוע שעבר.

את הנעליים, קוראותיי הוותיקות (כל הכבוד, אתן מתמידות כבר למעלה מחודש!) וודאי מזהות מפוסטים קודמים אבל השמלה והתיק חדשים (בבלוג כמובן, לא בארון לצערי).

מה שכן, אני נאלצת לאכזב שוב כי למרות שאני יושבת פה ומאמצת את מוחי בניסיון להזכר מאיפה הם נקנו (ואחי טוען תמיד שמאמץ מוחי אינטנסיבי שורף קלוריות...), אני ממש לא מצליחה להזכר.

אני רק יכולה להגיד שהשמלה לא נקנתה מזארה, מנגו ושו"ת אלא מחנות של מעצבת כלשהי בת"א.

לגביי התיק - הוא כ"כ ישן, אני כבר לא זוכרת אפילו מתי קניתי אותו...

התיק - ישן ישן, אבל מהמם, לא?

היום היה חם ומגניב!

לפעמים בקיץ הכי כיף ללבוש שמלה,

לא ג'ינס ארוך שנדבק,

לא מכנסיים + חולצה + חגורה,

לא חצאית שצריך לסדר כל שנייה,

רק שמלה אוורירית וקייצית בלבד.

מה, לא?

אז תגיד חיובי!!!

מבט מקרוב על הפרפר במחשוף

ו...ממממממממ, יאללה ביי!

לבשתי:

שמלה - קסטרו

נעליים - חנות רנדומלית בגבעתיים

עגילים - מגנוליה

תיק - חנות מעצבים בראשל"צ

האם שווה לסבול למען היופי?

אז קניתי לפני שנה בערך נעליים מהממות (לדעתי כמובן) של J Shoes שלאחר חיפוש מהיר באינטרנט, גיליתי שזו חברה תאילנדית. אז מה הפלא באמת שנהיה לי נמק באצבעות??? הריי כל התאילנדיות קטנות!!!

ומהתחלה - לפני שנה בערך הייתי עם כמה חברות בתל אביב בדרך לחגוג יומולדת לאחת מהן. לפתע נתקלתי בחלון ראווה עם נעליים בצהוב-שחור-לבן שהסתכלו עליי וממש התחננו שאמדוד אותן.

מי אני שאסרב? הייתה כבר שעה של כמה דקות לפני סגירה, לא היו אנשים בחנות וממש התחננתי שהמוכר ייתן לי להכנס "ממש לדקה, רק למדוד וזהו". כמה שניות אחרי זה, כפות הרגליים שלי, מידה 36 יש לציין, היו דחוסות עד לאפס מקום בתוך הנעליים המהממות והאכזריות האלה שאמנם היה כתוב עליהן 36 אבל אם הן יותר מ- 35.5 אני צנצנת.

בכל מקרה, אמרתי לעצמי ש"מה הבעיה, אני אקנה ומקסימום אתן להרחבה".

ואז מצאתי טריק (בטח של המעצבנת הזו, מרתה סטיוארט) - ממלאים בערך שליש מנפחה של שקית קטנה של סנדוויצ'ים במים. מכניסים לתוך הנעל ומקפיאים. ובתור כימאית (ואפילו ד"ר לכימיה ביום חמישי הקרוב), אני יכולה לגלות לכם שמים במצב צבירה מוצק, או בעברית - קרח, תופסים נפח גדול יותר ממים נוזליים. לכן, נעליים שיבלו לילה בפריזר אמורות בבוקר להתרחב באורח פלא.

אז כן, הן באמת קצת התרחבו והחלטתי לקחת את הסיכון ולהיות איתן בעבודה יום שלם! אבל כנראה שלא התרחבו מספיק כי כשהגעתי הבייתה והורדתי אותן ממני, היה מאד כיף.

ולראיה אקזיביט איי:

ולבסוף: אני במבט סובל

לבשתי:

חולצה - דפנה לוינסון

ג'ינס - Meltin' Pot

נעליים - J shoes

עגילים - מגנוליה

חגורה - דניאלה להבי

תיק (חדש וכיכב בבלוג כבר פעמיים) - ניין ווסט

חזרות לטקס קבלת דוקטורט

ביום חמישי הקרוב יתקיים טקס קבלת דוקטורט ל- 284 מסיימים מאוניברסיטת ת"א כששלוש חברות טובות שלי (ורד, נינה ורעיה) ואני - ביניהם !!!

לצורך האירוע המשמח היינו צריכים להקריב שעתיים מהחיים ביום חמישי האחרון ב"חזרות".

אז עמדנו קצת בתור עם שאר הד"ר-ים לקבל את הכובע והגלימה השחורה, פגשנו אנשים שלמדו איתנו, שמענו "תדרוך" (היה יותר סוג של סטנד-אפ לא מוצלח) על מתי מגיעים לטקס, איפה חונים, מאיפה עולים לבמה, מאיפה יורדים מהבמה, מתי לחייך למצלמה ומתי אפשר לזרוק את הכובע לאוויר ולבסוף גם עמדנו קצת בשמש בטורים בסידור לפיו נעלה לבמה ב"זמן אמת" וגם צעדנו קצת בטורים, רק הפעם לא לפי אותו סדר כי חלק התייאשו באמצע, חלק התברדקו וחלק פשוט לא זכרו אחרי מי היו אמורים לעמוד.

אני ניצלתי את ההזדמנות ללבוש את החצאית החדשה שלי שקניתי בסייל בבית טפר, לפגוש את החברות שלי וכמובן לצלם כמה תמונות: חלק של האאוטפיט שלי וחלק של האאוטפיט של רעיה, שהצליחה לשלב כ"כ יפה בין תכלת, כחול, סגול, צהוב וחום.

את ההאאוטפיט של נינה לא הספקתי לצלם (והאמת זה דיי חבל, כי למרות שהגיעה עם נעליים שלא היו לטעמי, שאר האאוטפיט יצא לה מקסים כרגיל).

כאן אפשר לראות את ה"בפנוכו של התיק" - גם הוא מהמם!

ובשבוע הבא, אחרי הטקס, מבטיחה להעלות תמונות עם התחפושת (אבל רק בתנאי שלא אראה מגוחכת יותר מידי).

לבשתי:

סנדלים - Lady Stork שקניתי בסנטר לפני למעלה מ- 4 שנים

חצאית - Desigual

חגורה - דניאלה להבי

חולצה - זארה

משקפי שמש - Armani Exchange

תיק - Anne Klein מניין ווסט

בא לי אלנגנטי

לבשתי:

סנדלים - אלדו

חצאית גבוהה - Vanilla

חולצה - דפנה לווינסון

חגורה - שייכת לחולצה ועשיתי לה גיור לחצאית (-:

תיק: חנות מעצבים בראשל"צ.

עגילים - קסטרו

שופינג מקוצר לגמריי

המקום: קניון רמת אביב

זמן שהייה כולל: 18:30 עד 19:45

זמן שופינג נטו: החל מ- 19:20

התוצאות:

1 תיק לבן מ-א-מ-ם של Anne Klein מניין ווסט.

1 מכה לחשבון הבנק (שלי, אלא של מי?).

10 תמונות לא מחמיאות ולא איכותיות בעליל שצולמו באמצעות הטלפון הנייד שלי (אני חייבת לקנות מצלמה נורמלית) שמתוכן אולי 2 סבירות לפרסום וגם זה בקושי.

באותו ערב ישבתי גם עם חברים ברחוב דיזנגוף במקום שאת שמו לא אפרסם ע"מ לא להבריח את הלקוחות הפוטנציאלים שלו.

המקום היה בכללי נחמד, למעט תקרית אחת של מקק חום עם מחושים שהתעופף (לא ידעתי שיש לדוחים האלה כנפיים) על אחד מאיתנו וגרם לו לקפוץ בזעקות קורעות לב מהכסא.

בדרך לאותו מקום חלפנו על פני חלון ראווה עם שתי בובות: אחת בשמלת קומות בוורוד עתיק והשנייה בחולצה חסרת שרוולים בורוד בייבי וחצאית לבנה.

איכשהו קלטתי אותן בזווית העין והן נראו לי כ"כ יפות... ישר חשבתי על הבלוג וצילמתי (נהייתי ממש אשת משימה עם אחריות כבדה על כתפיי).

תיק לבן מניין ווסט

לבשתי:

שמלת סריג שחורה עם "חורים" מחנות ברחוב דיזינגוף

תיק - Max Morreti

עגילי פנינה שקיבלתי במתנה מאחי

שרשרת עם אבן שקופה - אלבינה Art glass